כהן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים מיום 17.8.12 בסך 6,727 ₪ שארעה ברחוב זית רענן בירושלים. התובע הינו הבעלים של רכב מסוג מרצדס 200E מ.ר. 76-280-25 (להלן: "רכב התובע"). הנתבע 2 היה בזמנים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 67-956-51 המבוטח, בין היתר, בנזקי צד שלישי אצל הנתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבעים").

2.אליבא דגירסת התובע כפי שנטענה בכתב התביעה, בעודו נוסע ישר בכביש דו סטרי ברחוב זית רענן בירושלים, רכב הנתבע שיצא מחנייה המצוייה בצידו השמאלי של רכב התובע, לא הבחין בו ופגע בצידו השמאלי אחורי של רכבו (להלן: "התאונה" ) כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקי רכוש אשר נאמדו על ידי שמאי רכב בסך 3,016 ₪ וכן, הוצאות נוספות בגין אובדן ימי עבודה, ירידת ערך והוצאות משפט בסך 3,711 ₪.

3.אליבא דגירסת הנתבעים כפי שנטענה בכתב ההגנה, רכב הנתבעים ביקש לצאת מחניון כאשר לפתע רכב התובע ביצע עקיפה של רכב חונה חדר לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכב הנתבעים.

4.ביום 18/4/13 התקיים דיון במעמד הצדדים בו שבו הצדדים על טענותיהם והעידו הנהגים המעורבים.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי עדויות הנהגים וטענות הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להטיל את מלוא האחריות לקרות התאונה על כתפי הנתבעים. להלן נימוקי.

ראשית, בניגוד לאמור בכתב ההגנה ובהודעה על קרות מקרה הביטוח שנמסרה לנתבעת 1, רכב הנתבע ירד אל הכביש ממקום חנייה המצוי על גבי מדרכה. זאת ניתן ללמוד הן מהתמונות שצורפו לכתב התביעה כנספחים א'1 והן מעדותו של הנתבע 2 בפני בפרוטוקול הדיון בעמ' 3 שורה 27 בו העיד, כי " ...זה חלק ממדרכה איפה שעמדתי, זה לא כביש". הינה כי כן, עסקינן ברכב העומד בחנייה המצוייה על מדרכה היורד לתוך כביש.

שנית, על הנוהג ברכב היוצא מחניה להאט ולתת זכות קדימה לכלי הרכב האחרים הנוהגים באותה עת בכביש בטרם ישתלב בו. מבחינה זו, סבורני, שאין נפקא מינה למחלוקת העובדתית השנוייה בין הצדדים האם רכב התובע ביצע עקיפה אם לאו. שכן, אף אם רכב התובע ביצע עקיפה של רכב שעצר במקום הרי שזכאי היה לעשות כן ומכל מקום, לא נטען ולבטח לא הוכח אחרת.

שלישית, ברי לכל בר בי רב, כי על הנתבע 2 לנהוג בזהירות עת יצא מהחניה ולבחון את התנועה בכביש משני הכיוונים וכן, לתת זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בכביש באותה עת. לא מצאתי בסיס לטענת הנתבעים, לפיה, מוטלת על התובע אחריות לקרות התאונה או רשלנות תורמת, זאת, בין היתר, נוכח מיקום הנזקים ברכב התובע בצידו האחורי שמאלי.

6.באשר לשאלת שיעור הנזקים הצדדים הסמיכוני לפסוק בעניין זה בהתאם לסמכות בית המשפט בפשרה מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח חדש],התשמ"ד-1984, וזאת ללא נימוקים. לאחר שבחנתי הראיות שהובאו בפני בעניין זה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סכום כולל של 4,278  ₪, וזאת לסילוק מלא ומוחלט של התביעה. סכום זה ישולם לתובע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ג, 19 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: